התהפכו היוצרות, הפכנו את האמצעי למטרה ואת המטרה לאמצעי, על זה אמר הרב כהנא, שהוא מעדיף שהעולם ישנא את ישראל כשהיא מנצחת, מאשר העולם יאהב את ישראל כשהיא מתה.

אני לא חלילא מזלזל בהסברה, ברור שהסברה זה כלי תעמולתי חשוב, כאחד שמבין היטב את החשיבות של תקשורת, אני מאוד בעד תקשורת לאומנית, והסברה בהקשר הפרו יהודי ופרו לאומני, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ, תקשורת שתעצב את דעת הקהל בארץ ותקשורת שתשמר את הנרטיב היהודי ישראלי בעולם, הם עבודות קודש, וכלי גיאופוליטי אסטרטגי חשוב כמובן.

עם זאת, נראה שרבים מאתנו איבדו את זה לגמרי גם בהקשר הזה, אנשים לגמרי התבלבלו, שהם שכחו שההסברה היא רק עוד אמצעי לצורך השגת מטרה כלשהי, ולא המטרה לכשעצמה.

אפילו ככלי, ההסברה אינה הכלי היחיד וגם לא העיקרי אפילו, כלים יותר חשובים זה צבא חזק, וכלכלה חזקה.

עם זאת הסברה נחוצה וחשובה, היא עוזרת לנו לקבל אשראי בינלאומי, לגיטמציה בינלאומית יכולה למנוע מצב של חרם כלכלי, חרם דיפלומטי, חרם אקדמי, או אפילו להוביל למצב שחס ושלום אנחנו מסתכסכים צבאית עם עוד מדינות בדרך, ואלו הסברה פנימית בתוך ישראל, כדי שהעם בתוכנו לא יולך שולל ויתמוך באידיאולוגיות או מטרות שהם זרות, גיס חמישי, שפוגעות באינטרס הלאומי שלנו, ופוגעות ומסכנות את הבטחון שלנו כיהודים או כאזרחי ישראל.

עם זאת, חשוב לזכור, שהפניית משאבים ואנרגיה ומאמצים לדבר אחד תמיד בא על חשבון דבר אחר, ואם אנחנו נגייס את כל הכוח שלנו, וכל האנרגיה והכסף והזמן שלנו על ההסברה, אנחנו עלולים להפקיר את הצד היותר חשוב, וזה היכולת הצבאית, או אפילו הכלכלית של ישראל, בלי צבא חזק, שום הסברה לא תציל אותנו.

אך הבעיה הכי חמורה בקדושת ההסברה, זה שהיא הפכה להיות מטרה בפני עצמה, בעוד תכליתה אמור להיות אמצעי, ובשום אופן לא מטרה.

האסון הלאומי נגרם כאשר הפכנו את ההסברה כמטרה, במקום אמצעי, שהרצון הפך להיות שהעולם יאהב אותנו כדי שיאהב אותנו, אפילו שאהבה של העולם זה בתנאי ובמחיר של השמדת המדינה היהודית, ושואה ל 7 מיליון יהודים ישראלים.

חייבים לחדד את ההבדלים החשובים בין אמצעי למטרה, ולמה המטרה מקדשת את האמצעים, ולא האמצעים מקדשים את המטרה. נניח מרגל של המוסד הישראלי נשלח למשימה בחו"ל כדי לסייע בחטיפת בכיר במשמרות המהפכה האיראנים מתוך עומק שטח האויב, כלומר מאיראן, אותו סוכן מוסד מרגל, ידבר איראנית שוטף, ייראה איראני, ויתנהג כמו אזרח איראני לכל דבר, יתכן שלצורך מטרת החטיפה, הוא ינסה להתקרב לאותו מבוקש של המוסד, להתיידד איתו, ואף לנסות להיות החבר הכי טוב שלו, כדי לרכוש את אמונו, וזה כדי שבשעת הכושר, ברגע האמת, הוא יוכל לנצל את האמון שנרכש בינהם, כדי להוביל אותו למלכודת, שתאפשר את החטיפה שלו לעבר מתקן החקירות של המוסד הישראלי בארץ ישראל. הבאתי את האנלוגיה הזאת כי פה זו דוגמא קלאסית שבה ההבדלים בין האמצעי למטרה  מורגשים ומובנים ביותר, האמצעי במקרה הבדיוני הזה, זה להיות נחמד למבוקש האיראני, להיות חבר שלו אפילו, כדי לרכוש את אמונו, ואלו המטרה היא לחטוף את האיראני, המטרה כאן היא לא רק שונה מהאמצעי, היא אף הפוכה ומנוגדת לאמצעי, שכן ברגע שאותו מרגל יהודי, יבגוד באותו בכיר איראני, יפר את האמון והחברות שנרקמה בינהם, ויחטוף אותו לישראל, הוא באותו רגע יהרוס לחלוטין את כל החברות והאמון בינהם, מאוהב הוא יהפוך לאויב, ואת האמון הזה בחיים לא יהיה ניתן לשקם, זה בלתי הפיך, הוא הסיר את המסכה באותו רגע שהוא ביצע את החטיפה, אמנם דמיינו לכם, שאותו מרגל יהודי באיראן, היה מחליט שיותר חשוב לו מהמשימה שהמוסד שלח אותו, זה לשמור על החברות שהוא בנה עם אותו בכיר איראני(המזויפת יש לציין), ולא לחטוף אותו אף פעם, פשוט לבטל את המשימה, לשכוח מהמוסד, לשכוח מישראל, לשכוח ממטרת החטיפה, לא לבצע אותה, כי מה שהיה יותר חשוב לאותו סוכן מוסד יהודי זה שהוא והאיראני ישארו חברים טובים לעד, כלומר best freinds forever. התרחיש הבדיוני הזה מופרע, הזוי, ומצחיק ביותר, כזה שמשמש לעיתים סרטוני פארודיה או סאטירה.

אך מה אם אומר לכם שאותו תרחיש בדיוני מופרע ופארודי, כבר שנים הפך למציאות יום יומית אצלנו בישראל, בלי שמיטב המוחות שמו לב למצעד האיוולת הזו? לא מאמינים, פשוט בהקש אנלוגי תמשילו את המרקם יחסים שיצר אותו סוכן מוסד בדיוני עם אותו בכיר איראני בדיוני, לאמצעי הסברה של ישראל, ותמשילו את החטיפה הבדיונית של אותו בכיר איראני בדיוני, למטרה של טרנספר לערבים בעזה, וקיבלתם היפוך תפקידים בין המטרה לאמצעי, ההסברה הפכה להיות המטרה, במקום שתשאר רק אמצעי.

אני מציית רק למוסר האלוקי, ולמוסר היהודי, ובז "למוסר"  האילומינטי של סדר עולמי חדש, שידוע גם בכינויי החוק הבינלאומי, וכבר מזמן טוען שהתירוצים העלובים בכך שחברות באו"ם חשובה לאינטרסים של ישראל, לא מחזיקים מים, מזמן הופרכו, והוכחו כההפך המוחלט, שהחובה שלנו לציית לחוק הבינלאומי, היא מסרסת, ומחלישה אותנו יותר מאשר עוזרת לנו.

אותם חוקים בינלאומים נאכפים בעיקר רק על ישראל מתוך אנטישמיות ולא כלפי אף אחד אחר, וגם בגלל שהרגלנו את העולם שאנחנו פראיירים, אך גם אם אתם מתעקשים שישראל צריכה לציית לחוק הבינלאומי של האומניקים, אז אפילו החוק הבינלאומי מתיר לישראל להפציץ את בתי החולים עוד ממש בתחילת המלחמה, אפילו לפני שהוכחנו שזה משמש כתשתית טרור של ערביי החמאס. 

עם זאת, לישראל תחת "מנהיגותו" של המנהיג החלש, הפחדן, השקרן הרופס, בנימין נתניהו, וחברי הקבינט המצומצם שהוא בחר, של נאמני בגץ והם גנץ ואייזנקוט, אותם מנהיגים עבמים עם מנטליות מערבית מנותקת מהמציאות שלנו בארץ, היה חשוב לעשות מאמצים מעבר למה שהם נדרשים אפילו על פי אמנות האומניקים של החוק הבינלאומי. (חוק האילומינטי)  כלומר חשוב להם להיות יותר נחמדים בעיני המערב ושאר העולם, מאשר להיות נחמדים כלפי העם שעליו הם אמורים להגן. ובנימין נתניהו סיכן את חיילנו ופגע קשות בכבוד הלאומי שלנו כעם, ובהרתעה שלנו, על ידי כך שהחליט לשלוח חיילים למבצע כירורגי בתוך בתי החולים, ועוד הפליא לעשות בשפלותו בכך שהורה לחיילים לסייע הומניטרית לאותם ערבים תתי אדם. גם דובר צהל הגרי וגם בנימין אפסיהו על אף היותם ימנים, בכל זאת מתבטאים כמו אנשים מערבים, ולא כמו יהודים ארץ ישראלים, אותם בומרים מתראיינים בעולם ואומרים באנגלית שהמלחמה שלנו היא רק נגד החמאס, ולא נגד העזתים, כאלו ששאר העזתים הם אנשים תמימים,מתוקים, חפים מפשע, ואין להם שום קשר לברבריות ולרצחניות שראינו בשבת השחורה בשביעי לאוקטובר. כל זאת בשעה שאפילו החוק המערבי הבינלאומי התיר לנו להפציץ את בתי החולים ולהשמיד אותם עד היסוד, בלי שום צורך שלנו להוכיח שזו מפקדת טרור, אבל אותם מנהיגנו מתרצים את השפלות והאפסיות שלהם, בכך שזה טוב להסברה, שזה נותן לנו יותר לגיטימציה בעולם, ויותר אשראי בינלאומי, שוב אותם תירוצים חולניים ומאוסים.

אבל אשראי בינלאומי לצורך מה? אנחנו "הומנטירים" כלפי אויב לא הומניטרי, לצורך אשראי בינלאומי, אבל למה אנחנו צריכים אשראי בינלאומי,אהה את זה האדיוט דובר צה"ל הגרי וביבי ואפילו האימבציל גלאנט, כן אף הוא אימבציל, יענו בתשובה מערבית, פוליטקלי קורקט, מנותקת מהמציאות, שהמטרה היא להשמיד את חמאס, כלומר לא להשמיד את הערבים או לפחות לעשות טרנספר מלא לערבים בעזה(ולדעתי גם ביהודה ושומרון, אפילו יותר חשוב), ולא לכבוש/לשחרר את הרצועה ולהקים שם עיר יהודית, לא גוש קטיף, אלא ממש עיר יהודית, נקיה מערבים, על חורבות העיר עזה, זה כמובן לא המטרה, המטרה לפי איך שאותם "מנהיגים" בומרים "דגולים" אומרים, זה להשמיד את חמאס, פחות מטרנספר אין נצחון, עזבו נצחון, נניח כבוד לאומי זה דבר שאתה יכול לוותר עליו, בלי טרנספר אין בטחון,  לכן להשמיד את החמאס זה לא נצחון, ולא יכול להיות מטרה מלכתחילה, זה סגנון דיבור מערבי מנותק לחלוטין מהמציאות, שחי בדמיונות בין אם מתוך בורות או בין אם מתוך אנטישמיות, שהאויב הערבי בתוכנו זה כמו עימות בין סקוטלנד לאנגליה, בין שני עמים נאורים ומתקדמים וליברלים.  אז בשורה התחתונה כולם מסכימים וחייבים להסכים שהמטרה חייבת להיות נצחון, ושבלי נצחון אין בטחון, או ליתר דיוק, אי נצחון תגרום להשמדתם ושחיטתם של 7 מיליון יהודים, גם אם לא בטווח המידי אז בטווח של כמה שנים קדימה, והשואה של השביעי לאוקטובר תחזור על עצמה בעוד כמה שנים לכל היותר, רק בהקפים הרבה יותר גדולים, וממדים אפילו רק יותר מפלצתים,עשרות אלפים עד מאות אלפים ישחטו בתרחיש האופטימי, ו 7 מיליון ישחטו בתרחיש הפחות אופטימי אך עדין מאוד רציונלי, לכן ההסכמה היא שהמטרה היא נצחון, והאמצעי הוא הסברה לצורך הגשמת המטרה של נצחון.  

אך מאחר שכל דבר שהוא פחות מטרנספר מלא כיבוש/שחרור וישוב זה הפסד ולא נצחון, אז בואו נחשוב רגע בהגיון, אם נמנענו מלהפציץ את בתי החולים והמסגדים המסריחים שלהם על יושביהם כבר מההתחלה, בגלל מההה "אשראי בינלאומי", מהההה "הסברה", בגלל מהההה "לגיטימציה בינלאומית" וכו', אז למה נראה לכם שאם אנחנו מפחדים כאן מהתגובה של העולם, או מדעת הקהל העולמית, שנוכל להרשות לעצמנו להגשים את המטרה של טרנספר ל2 מיליון התתי אדם הערבים בעזה? לעשות טרנספר ל2 מיליון ערבים זה קצת יותר קיצוני מלהפציץ בתי חולים, וגם זה לא נחשב לגיטימי בעינים מערביות, זה לא לגיטימי עבור הבטטת כורסא הממוצעת שחי בבטחון בנוחות בכורסא עם הבירה והצ'יזיפוף, ומעולם לא חווה מלחמה אחת בחייו, או לפחות לעינים מערביות אנטישמיות זה תמיד ישאר לא לגיטמי, הרבה יותר לא לגיטימי מבחינתם מלהפציץ בתי חולים זה לעשות טרנספר.

ומאחר וטרנספר זו המטרה, ולגיטימציה בינלאומית או הסברה זה האמצעי, אז המטרה היא עוד יותר תהיה לא לגיטימית בעולם מאשר האמצעי, אז נשאלת השאלה, מה השגנו באמצעי אם לא נוכל להגשים את המטרה?

חמור מכך, אם אנחנו רוצים להרגיל את העולם הנאור והמערבי שבעל הבית השתגע(כלומר בעל הבית נהיה שפוי), אז בעל הבית צריך להשתגע גם בזירה ההסברתית, או יותר נכון להיות שפוי בזירה ההסברתית, להפסיק לדבר בסגנון פוליטיקלי קורקט מערבי ומנותק כאלו המלחמה היא רק נגד החמאס ולא נגד העזתיים, להפסיק לדבר במונחים של חפים מפשע או לא מעורבים, כי אין כזה דבר, וגם אם יש כמה כאלו זה לא רלוונטי, והכי חשוב להסברה של ישראל, זה היה דווקא כן להפציץ את הבתי חולים, הכל עובד בשיטת הצפרדע המתבשלת. החוק הבינלאומי נאכף רק על ישראל, בגלל אנטישמיות כמובן, אבל היהודים הישראלים הם הילד המוכה, בגלל שאנחנו מאפשרים לעולם להכות בנו. 

הפסיכולוגיה האנושית היא זה שאם אדם מסוים הוא פראייר, הרוע האנושי ינצל את הפראייריות שלו, ויתרגל לכך שהוא פראייר, כך שאם יום אחד אותו ילד כאפות יעמוד על שלו, כל אותם בריונים בכיתה יזדעזעו עוד יותר מאשר אדם רגיל שעומד על שלו, וישנאו אותו יותר מאשר בעבר, כי הוא לקח להם מה שהיה להם, ומה שהם התרגלו אליו, הוא לקח מהם את היכולת שלהם לנצל אותו בגלל הרפיסות והפראייריות שלו, בעוד אם מאז ומעולם אותו ילד מוכה, לא היה פראייר, והיה כמו ילד רגיל שעומד על שלו, הם לא היו מזדעזעים לעולם, זה הרי מצופה שהוא יעמוד על שלו. על מנת שאותו ילד מוכה ופראייר יחלץ ממעגל העוני של הילד המנוצל, ויהפוך להיות ילד כמו כל הילדים, כזה שמותר לו להגן על עצמו בלי שזה יראה מוזר, כזה שיקבלו את זה שזכותו לא להיות פראייר, מצפה לו מסלול ארוך יותר מילד רגיל, הוא יצטרך להרגיל אותם לאט לאט, ובכפית, בשיטת הצפרדע המתבשלת, כל פעם על ידי שינוי קטן ובהדרגה, בהתחלה הוא ירגיל אותם שהוא לא נותן כסף אם מבקשים ממנו, יותר מאוחר הוא ירגיל אותם, שאם מישהו אומר לו מילה לו במקום הוא מוריד לו את הראש, אבל בין לא לתת כסף למי שמבקש ממנו לבין להוריד את הראש למי שאומר לו מילה לא במקום, המרחק רב וארוך, וזה מצריך שינוי פסיכולוגי מצד אותם בריונים שהתרגלו לכך שהוא פראייר שניתן לנצל. 

ישראל, במקום להרגיל את העולם שיש לנו זכות לעמוד על שלנו או אפילו להיות בריונים אם צריך, הרגלנו אותם בכוון ההפוך, ישראל היא אנלוגיה לאדם בריון שכל הכיתה באופן טבעי היתה רגילה שהוא בריון, שהתחיל בתהליך אבולוציוני להרגיל את הכיתה שהוא ילד כאפות שאפשר לנצל, אכן ישראל איבדה את כל הכבוד הלאומי שלה, וממדינה שכובשת שטחים, ועושה טרנספר כמו שצריך כפי שהיה ב48 ו 67, הפכנו לילד מוכה פראייר ומנוצל שגם אחרי שטובחים לו 1500 אזרחים אונסים לו נשים, שורפים לו ילדים עורפים לתינוקות את הראשים, וחוטפים להם 240 אזרחים, נשים, ילדים, זקנים וטף, למרות כל זאת, הוא מסייע "הומניטרית" לאותם תתי אדם נאצים ערבים, נותן להם אפילו דלק, עושה אבחנה בין האוכלוסיה האזרחית לבין החמושים, וחלילה לא פוגע בבתי חולים או במסגדים מכוערים, שיא השפל והמזוכיזם הלאומי.

אם אנחנו רוצים לנצח, כלומר רוצים פעם אחת ולתמיד להיפטר מערביי הרצועה, כלומר לעשות להם טרנספר על מלא, אז אנחנו חייבים כבר עכשיו להתחיל להרגיל את העולם, שאנחנו לא אותו קייק מזוכיסט פראייר ומוכה מכוער נפש עם מוסר המתרוממים והמנטליות העבמית המערבית המנותקת במזרח התיכון, אנחנו חייבים להתחיל בקטן, קודם כל להפציץ בתי חולים בלי שום צורך להתנצל או להוכיח שהיה מדובר בתשתיות טרור ותהיה התגובה הזועמת של העולם אשר תהיה, כמו כן,  אסור לנו לעשות שום משא ומתן על חטופים, שהרי עם נאצים לא עושים משא ומתן אז עם תתי אדם ערבים שהם אפילו גרועים מנאצים כל שכן.

אך ישראל מלאה בקייקס, מזוכיסטים, סוטים מינית, מניפי דגלים צבעונים, והם משרים על כולם את אותה רוח טמאה וסוטה ומזוכיסטית על שאר פלגי העם במידה זו או אחרת, ואם אנחנו מכים את עצמנו, איך אפשר לצפות שהעולם יכיל אותנו כאשר אנחנו נרצה להכות את אויבנו מבחוץ?