בס"ד

 

 

לפני שאספק הוכחה לוגית לקיומו של אלוהים, ברצוני להמליץ על עיון ב ctmu

קיימות הוכחות מתמטיות לוגיות פורמליות שמוכיחות את קיומו של אלוהים, ואף מגדירות אותו היטב, בצורה מסודרת, יסודית, עמוקה, מדעית, באריכות ובהרחבה.

למשל ה ctmu שזה cognitve theory model universe , שנכתב על ידי האיש עם האיי קיו הכי גבוה בעולם(כריס לאנגן), שנאמד על סמך מבחני איי קיו רשמיים כ 195-210

 

אותו גאון יחיד בדורנו, מסר את חייו במשך 30 שנה, כדי לחבר תאוריה מטאפיזית הגות פילוסופית לוגית ומתמטית ענפה ומקיפה, בת מספר רב של עמודים, שמוכיחה את קיומו של אל אחד ויחיד, כל יכול, ישות חשה, והיא הזהות הכוללת של המציאות, תאוריה זו גם מהווה נדבך נוסף וחשוב לתאוריות פיזקליות שקיימות, כגורם מאחד בין תורת הקוונטים ותורת היחסות, על ידי כך שזו גם בעצם תאוריה פיזיקלית של הכל, באמצעות הוספת אלוהים כבורא למשוואה.

כריס לאנגן אינו הראשון ואינו האחרון מקרב המדענים והפילוסופים שהכירו במציאות האל, ותרמו את חלקם בנסיונות להוכיח את קיומו, אך תורתו  מהווה הוכחה אולטימטיבית שאינה ניתנת לערעור, ובנוסף תורה חלוצית שאין לה תקדים מבחינת הבטים רבים, כמו התאור שלו של המציאות כשפה שמדברת אל עצמה, מכירה את עצמה, ומכילה את עצמה, והרעיון של מציאות של סימולציה שהוא הראשון שהגה את הרעיון, אך לרוע המזל, עולם האקדמיה היום נשלט על ידי גורמים בעלי אינטרסים זרים, שיש להם אג'נדה ברורה להכחיש את קיומו של אלוהים, ולכן  חטפו ועשו שימוש פסול ולרעה ברעיון של כריס לאנגן, ובמקום סימולציה  של אלוהים, הם שינו את זה לסימולציה כמו במטרקיס, כלומר עולם פיזי אחר שעושה סימולציה ממוחשבת לעולם פיזי אחר, שזה רגרסיה אינסופית ולכן כשל לוגי.

עכשיו משסיימתי עם ההקדמה, אתחיל בהוכחה, אך למי שלא מפחד להתלכלך בחומר אקדמי מסובך ומורכב ומתקדם, ומוכן לאתגרים אינטלקטואלים קשים ביותר, ומוכן להשקיע זמן רב כדי לקבל הוכחה יסודית ורשמית, מתמטית, מדעית וחותכת ביותר, אצרף לינק לתאוריה של ctmu של כריס לאנגן כאן

 

אך לאלו שמעוניינים קודם לקרוא את ההוכחה שאני מספק, ורק יותר מאוחר מתכוונים להתחיל לקרוא את ה ctmu, או לאלו שמסתפקים רק בהוכחה שמסופקת כאן, אתם מוזמנים להשאר איתי.

אז להוכחה:

נוכיח בדרך השלילה, נצא מנקודת הנחה שטנית שיתכן מציאות ללא ריבונו של עולם, ואז נווכח שמציאות כזו אינה אפשרית.

ראשית נבהיר את היקום, או בלשון אחר מציאות, כיוון שישנו מודל רב יקומי, או אינסוף יקומים, במקרה זה נגדיר מחדש את המושג יקום, ככזה שכולל את כל היקומים האחרים.

כלומר היקום האמיתי, זה היקום שמכיל את כל "היקומים" האחרים, וזה בגלל שהשורש הלועזי ליקום זה universe , כולמר  גלובלי, מקיף, שמאחד את הכל, מסיבה פשוטה שלא יכול להיות משהו מחוץ למציאות, גם העולם/עולמות הבאים  הם חלק מהמציאות, כיוון שאם יש משהו מחוץ למציאות, אז המציאות האמיתית היא זו שכוללת גם את הדברים שאנחנו קוראים להם "מחוץ" למציאות, לכן מהגיון ולוגיקה פשוטה, לא יתכן כזה דבר משהו שהוא מחוץ למציאות, ולכן היקום האמתי זה כולל את היקומים המקבילים אם הם קיימים.  

עתה נתחיל מתובנת יסוד בסיסית ביותר, יכול להיות רק שני אפשרויות לגבי המציאות של היקום,.

 

1) או שהיקום נוצר במקרה, כלומר היקום היה יכול לא להיווצר בכלל, או היה יכול להיווצר אחרת לגמרי, או שכן היה חייב להיווצר בשלב כלשהו, רק לא בהכרח במועד שנוצר.

2) היקום לא נוצר במקרה, כלומר יש גורם דטרמיניסטי לכך שהיקום נוצר כמו שהוא נוצר, ובמועד שהוא נוצר.

 

לפי האפשרות הראשונה (1)  המציאות של היקום מקרית, כלומר אקראית, או במילים אחרות רנדומלית, דבר זה מכתיב הסתברות, הסתברות פירוש הדבר אפשרות אחת מתוך מגוון יותר גדול של אפשרויות אחרות פוטנציאליות, כאשר מתוכם רק אחת מהאפשרויות האפשריות מתממשת בפועל, באה לידי מימוש, בעוד האחרות היו יכולות להתממש אך פשוט לא התממשו. בעולם מטריאליסטי שכוח אל, כלומר במציאות ללא אלוקים אם היתה בכלל אפשרית, אין שום אפשרות לאקראיות בבריאת/היווצרות היקום, למען האמת, לא אפשרי שום אקראיות בעולם מטריאליסטי גם בתוך היקום שנוצר, על אחת כמה וכמה כאשר מדברים על טרום היווצרות היקום, זה מכיוון, שעולם מטריאליסטי זה עולם מכני, לפי הפילוסופיה הזו, אם היה מצוי בידנו מידע שלם ומקיף על כל חוקי הטבע, היינו יכולים לעשות חיזוי מראש לכל דבר, לכן דברים רק יכולים להראות כאלו הם מקריים, אך זו רק אשליה, לפי פילוסופיה מטריאליסטית זה מחייב שגם דברים שנראים לנו לחלוטין רנדומלים, כמו התוצאה של קוביות בהשלכתם, הם לחלוטין מכנים, ועם ידע מספיק מתקדם בפיזיקה ומדעים, היה ניתן לנבא/לחזות מראש לגבי התוצאה של כל השלכת קוביות, של כל הגרלה בלוטו, ואפילו הבחירות שלנו אינם באמת אף פעם מרצון חופשי, אפילו לא במעט רצון חופשי, הכל מכני לפי השיטה הזו, זה רק אשליה שיש לנו באמת בחירה על משהו מסוים.

מעבר לכך שהפילוסופיה המטריאליסטית, מולידה באופן בלתי נמנע פרדוקס שלא ניתן לישבו, שכן לפי זה, אם היה לי טכנולוגיה מספיק מתקדמת, וידע מספיק מתקדם על חוקי היקום, הייתי יכול להריץ סימולציה ממוחשבת, שחוזה 5 דקות מראש מה אני אעשה, ואז דמיינו לעצמכם שמישהו יושב מול מסך המחשב, ורואה מה הוא יעשה בעוד 5 דקות מעכשיו על סמך אותה סימולציה, ונניח שהוא רואה את עצמו ממשיך להישאר לשבת מול המחשב ב5 דקות הבאות, אז הוא היה יכול לשנות את החלטתו ולעמוד, מה שהיה סותר את הפרדיקציה המכנית, ואם נניח היה קורה נס שישבנו היה נדבק לכיסאו, ולא היה יכול לעמוד, אז אולי הפרדיקציה היתה נכונה, אך לא היה פה שום הסבר מכני/מטריאליסטי שיכול להצדיק את זה, כי מדובר פה בתופעה רוחנית על טבעית/מטריאליסטית.

אך הפרדוקס הזה זה הכסף הקטן יחסית, ולא שזה באמת כסף קטן בכלל, פשוט בעיה הרבה יותר חמורה, זה שאי אפשר לדבר על שום מנגנון פיזי/מכני שיקיים את אותה הסתברות לפני היווצרות היקום לפי גישה פילוסופית מטריאליסטית/מכנית, וזאת מכיוון שלא היה שום מנגנון פיזי/מכני לפני היווצרות היקום הפיזי(כאלו דה), או אפילו למה לנו להסתבך, הרי הראנו שאין אקראיות בעולם מכני/מטריאליסטי, לכן איך אפשר לטעון שהיקום נוצר במקרה ולאחוז בפילוסופיה מטריאליסטית בעת ובעונה אחת, וזו הסיבה שאפשרות 1 נדחית על הסף, אלא אם היקום נוצר במקרה זה לפי גישה רוחנית, כלומר בריאה של אלוהים, ולא לפי גישה מטריאליסטית.

לכן הדרך היחידה "להציל" את המודל האתאיסטי/מטריאליסטי של היווצרות היקום, זה 2, כלומר סיבה דטרמיניסטית מחייבת להיווצרות היקום, הווי אומר, היקום היה חייב להיווצר כפי שהוא היום, ולא היתה שום אפשרות אחרת, שום אפשרות שהוא לא היה נוצר, ושום אפשרות שהוא היה יכול להיווצר אחרת.

הבעיה שגם פה הגישה המטריאליסטית שמכחישה את קיומו של האל, נותרת ללא מענה כלל וכלל, כיוון שזה מחייב מציאות אובייקטיבית, שאינה תלויה בסובייקט רוחני מודע כזה או אחר, ואז זה מאלץ אותנו לשאול מדוע היקום נוצר כמו שהוא, עם החוקים כמו שהוא, ולא עם חוקים אחרים, או עם חומר אחר.

הניסיון של האתאיסטים להמשיך לאחוז בעקשנות בדוגמה המטריאליסטית שלהם במקרה הזה,  היא המצאת מודל חדש, של אינסוף יקומים, המתבסס על 2 הנחות לפיו.

1)המתמטיקה אינה צריכה כל קיום פיזי כדי להתקיים, היא מקיימת את עצמה, ומוכיחה את עצמה.

2)כל מה שאפשרי בדמיון, או אפילו מעבר לכל דמיון, קיים בפועל, ולכן יש אינסוף יקומים מקבילים, רובם חסרי פואנטה, שבסה"כ מהווים את כל האפשרויות האפשריות.

 

באמצעות 2 האקסיומות הראשונות, הם מנסים לתבוע מציאות אובייקטיבית, נייטרלית, שבשל האופי האובייקטיבי והנייטרלי המיוחס לה, לכאורה אין צורך יותר להסביר למה היקום הרב יקומי הוא כמו שהוא, ולכן הם תולים את תקוותיהם ונאחזים ברסיסי תקווה שאולי כך הם יוכלו להיפטר מאלוהים.

שימו לב שעל אף שזו גישה אתאיסטית, היא באופן בלתי נמנע, זורקת לפח את הפילוסופיה המטריאליסטית, כיוון שאין עוד מדובר בעולם חומרי/מכני, אלא פשוט בעולם המתמטיקה, של כל מה שאפשרי קיים גם בפועל, רק בגלל שהוא אפשרי, כלומר עולם של סימולציות, כאשר הסימולציות האלו לא ממוחשבות כמו במטריקס, אלא פשוט "הישות" שנקראת מתמטיקה, מריצה אותם, על אף שלשיטתם זו אינה ישות חשה, אלא פשוט רק חוקי המתמטיקה, אמנם זו עדיין כפירה, אך בכל זאת התקדמות לעבר מציאת האמת והיא קיומו של האל יתברך שמו לעד.

לצערם, דאבונם, יגונם, ולשמחתנו, גם הנסיונות הנואשים האחרונים שלהם לנסות לדחוק בכל כוחם את אלוהים החוצה מהמשוואה עולה בתוהו, אכן, אפילו נסיון זה מותיר אחריו תהום פעורה ועמוקה של כשל לוגי שמתחייב מכך.

זאת משום, מהסיבה הפשוטה, שאפילו רק בתיאוריה בלבד, לא יכול להתקיים שום מציאות נייטרלית, או ליתר פירוט, ובלשון אחר, לא יכול להתקיים אפילו רק ברמה המופשטת ביותר, שום מודל כזה, של "כל האפשרויות האפשריות", ודי בניסיון מחשבתי פשוט ביותר כדי להמחיש את זה.

למשל דוגמא, חלק מכל האפשרויות האפשריות, זה שאני אתגלגל בכל יצור חי אפשרי, היום אני רוני, בגלגול הבא אני אהיה נשר, בגלגול אחר אני אהיה סוג של אורגניזם אחר ביקום אחר או בכוכב אחר(חייזר) וכן הלאה,  ובעיקרון אני צריך להתגלגל בכל סוג אפשרי של אורגניזם אפשרי, כדי שזה יהיה כל האפשרויות, מצד שני,  חלק מכל האפשרויות האפשריות, זה שאני לא אתגלגל בכל אורגניזם אפשרי, או שאני אהיה רק רוני וזהו, שלא יהיו לי שום חיים לפני ולא שום חיים אחרי וגם אם אני חייב להתגלגל בכל סוג אפשרי של יצור בעל מודעות, אני חייב להתחיל במשהו מסוים, ובפעם הבאה להיות משהו אחר, על כל סדר אפשרי של גלגולים, יש אינסוף סוגים אחרים של סדר שהיו יכולים להתקיים, אך רק אחד מהם מתממש, שוב פעם בעיה, ולמי שחושב שהאפשרויות האלו לא לגיטימיות בגלל שהם רוחניות ומתנגשות עם תפיסה מטריאליסטית, אני מזכיר לכם שהתקדמנו כבר מהתפיסה המטריאליסטית,  ואנחנו עברנו כבר למודל המתמטי שמכיל את כל האפשרויות, לפי מודל זה, אין שום סיבה להניח שחוקי הפיזיקה או כל דבר פיזיקלי, זה דבר מחייב או הגיוני או הכרחי, זה רק קיים בגלל שזה אפשרי, וכל מה שאפשרי גם קיים, לא רק זה,  גם רוחות רפאים, נשמות ללא שום גוף פיזיקלי, וחיים אחרי המוות של הגוף הפיזיקלי, אף הם מתחייבים לפי המודל של כל האפשרויות שקיימות קיימות, משום שאין שום חוק מתמטי שמונע מזה להתקיים, אי אפשר לאחוז את החבל בשני קצוותיו, אי אפשר לטעון שקיומה של מציאות רוחנית כמו גלגולי נשמות, או רוחות, לא יכול להתקיים, ודברים אחרים כן, אי אפשר להשאר בעולם מטריאליסטי לאחר שהפרכנו אותו ועברנו למודל של סימולציה מתמטית, שהרי זו הסיבה שעברנו ממודל מכני למודל מתמטי טהור. אך מודל זה שמנסה להצדיק את קיומו על בסיס ההנחה שכל מה שאפשרי מתקיים, לא יכול פשוט להתקיים אפילו לפי ההנחה הזו כפי שהראתי, משום שתמיד מתחייב החלטה שרירותית מסוימת אפילו אם יש אינסוף אפשרויות, כי לא כל סוגי האינסוף יכולים להתקיים ביחד כפי שהראתי, ולכן אף הוא נופל.  ועזבו שלפי התאוריה הזו, מחר או אפילו עוד 5 דקות מעכשיו, יתכן שכל חוקי הפיזיקה ישתנו ללא הכר, כיוון שכל האפשרויות האפשריות כולל גם את האפשרות של יקום שמתחיל עם חוקים מסוימים, ובאמצע "מקבל ג'ננה", וכל החוקים משתנים סתם ככה ללא הכר, ואחרי הכל למה לא, זה מה שהמודל הזה מחייב בין אם זו היתה כוונת המשורר או לא, רק כך הוא יכול להצדיק את עצמו כמודל שמוציא את אלוהים מחוץ למשוואה, רק על ידי אינסוף יקומים חסרי פואנטה, בדגש על חסרי פואנטה, כלומר חסרי משמעות.

לכן הוכחנו  שגם 1 ו2 לא יכולים להתקיים בעולם ללא אלוהים, אך ללא 1 ו2 אין מציאות, ועובדה שאכן יש מציאות, לכן המסקנה היא שחייב להיות אלוהים כדי שיהיה מציאות, ואכן יש מציאות, לכן יש אלוהים, הוכחה!.

מ.ש.ל

 

אוקיי הוכחנו כבר על דרך השלילה שיש אלוהים, אבל כמובן שלא נסיים כאן, עתה בואו נראה כי קיומו של אלוהים, יכול להסביר יופי את המציאות בה אנחנו חיים.

ראשית אציין שתי תובנות על המציאות

1)על מנת להתקיים צריך להיתפס על ידי החושים.

2)אני חש משמע אני קיים.

 

נבהיר את שתי התובנות, נתחיל מ2, כי 2 יותר פשוטה.

טענה 2 בעצם אומרת שאי אפשר לטעון על מודעות שהיא אשליה, כיוון שעצם האשליה שיש לך מודעות, זו מודעות, לכן עצם האשליה מחייבת מודעות כמציאות ללא עוררין.

לגבי טענה 1, זו היא טענה עם השלכות עצומות ביותר, אך גם היא כמו טענה 2, אמת ללא עוררין. טענה 1 במילים אחרות אומרת שלא קיים שום דבר פיזיקלי/חומרי, אלא אם ההגדרה שלנו למושג "פיזי" או "חומרי" משתנה ומוגדרת מחדש, למשהו שנתפס על ידי החושים, ולא ההגדרה המקובלת שיש עכשיו, שחומר או עצם/אובייקט פיזי כזה או אחר זה אובייקט שקיים ללא כל תלות ביצור חש כזה או אחר שיכול לתפוס אותו בחושים (לפחות הוא עצמו שיתפוס את עצמו), כלומר אובייקט שיש לו קיום אובייקטי, ומתקיים בין אם היו יצורים חיים בעלי מודעות שיתפסו אותו או לא(מכאן השם אובייקט, מלשון אובייקטיבי)

הבעיה היא שההגדרה שלנו לכל אובייקט כזה או אחר מתבססת תמיד על החושים, כלומר על המודעות שלנו. ולכן בלתי ניתן לעשות הפרדה כזו. 

מה שאתה רואה בצבע אדום, יצור אחר, לאו דווקא בן אדם עוצב אבולוציונית עם מערכת חושים שונה בתכלית משלך, והוא תופס את זה בצבע אחר לחלוטין, למשל ככחול, או אולי כמספר צבעים שזורים זה בזה, או אולי כמשהו בלתי נראה, כמשהו שקוף ויש לו יכולת לראות מבעד לאובייקט, אתה יכול להרגיש את זה כחם, וייצור אחר כקר, או כחסר טמפרטורה כלל, אתה יכול למשש את זה ולהרגיש שזה נוזל, וייצור אחר ירגיש את זה כמוצק או קשה,  אתה יכול לראות את זה כאובייקט שלם, נניח כבגד או קיר או שידה, וייצור אחר יראה את זה כאוסף של אטומים. האפשרויות הן רבות ובלתי נדלות. 

בעצם אובייקט פיזיקלי כלשהו, נאמר אובייקט פיזי X, מוגדר תמיד כאובייקט על סמך המאפיינים המרכיבים אותו, אך המאפיינים האלו הם סובייקטיבים מטבעם, הם תלויים באופן אינטגרלי מהייצור החש שתופס אותם, לכן אם מנסים לטעון שאובייקט X קיים כאובייקט פיזיקלי, גם אם אין שום יצור חש שתופס אותו בחושים, כלומר יש לו קיום אובייקטיבי משל עצמו, אז יש פה פרדוקס חריף שלא ניתן ליישוב, כי כדי להתקיים באופן עצמי ללא תלות בחושים, המאפיינים המגדירים אותו אף הם חייבים להתקיים באופן עצמאי בלתי תלוי בחושים של יצור חש כזה או אחר. אך לפי מאפיינים אלו, x הוא גם x וגם לא x, למשל x יכול להיות בצבע אדום וגם בצבע צהוב, וגם בלתי נראה, תלוי מי תופס אותו, אבל לדרוש ש x יכול להיות גם x וגם לא x, זה כשל לוגי, או שאתה קיים או שאתה לא קיים, לפי חוקי הלוגיקה הטענה ושלילתה אינם יכולים להתקיים בו זמנית, לכן x  לא קיים, משמע, אין שום קיום אובייקטיבי לשום אובייקט פיזיקלי כזה או אחר, אלא אם אתה מגדיר אובייקט פיזיקלי, כישות שנתפסת על ידי החושים, אז הוא יכול להתקיים אבל זו הגדרה שונה לחלוטין מזו המטריאליסטית, למעשה שם יותר טוב זה סובייקט פיזיקלי ולא אובייקט פיזיקלי, ובכל מקרה איך שלא יהיה, הוכחנו את טענה 1, כלומר הוכחנו ש

על מנת להתקיים צריך להיתפס על ידי החושים, מבלי להיתפס בחושים, אין קיום של שום דבר, גם לא של משהו פיזי, כלומר הוכחנו שאין כזה דבר חומר או משהו פיזי, זו הסיבה שהתורה משתמשת במושג גשמי ולא פיזי, כיוון שכל אובייקט פיזיקלי זה בעצם אובייקט תפיסתי, זה עולם של סימולציה.

גם המטריאליסטים הכי כבדים לרוב יסכימו לפחות ברמת העיקרון, כי אפשר בעולם עתידני ליצור סימולציה ממוחשבת, שתעלה את המודעות שלך, ותגרום לך להאמין שאתה חי בעולם פיזיקלי, אך בעצם זה עולם וירטואלי, וגם החלומות שלנו, או הזיות, הם דוגמא נוספת, שכל דבר פיזיקלי/מטריאליסטי, יכול להתקיים רק במודעות על אף שהוא לא קיים באמת. לעומת זאת ההפך אינו נכון, כלומר אין שום חוק מתמטי או לוגי כזה או אחר שמחייב שקיום של מודעות מחייב גוף פיזי כדי שהמודעות הזו תתקיים.

לכן, צריך לקחת את הרעיון של מציאות וירטואלית(עולם של סימולציות),  יותר רחוק, כלומר מה שאותם מטריאליסטים חושבים שיש עולם פיזי שהוא הבסיס לכל הסימולציות האחרות, בעצמו אינו עולם פיזי, ובעצמו סימולציה, לכן לא צריך שום סימולציה נוספת, הוכחנו שלא יכול להיות שום עולם שהוא לא וירטואלי, כל עולם הוא וריטואלי אפילו רק ברמת העיקרון, או כל עולם הוא אמתי אפילו רק ברמת העיקרון, אם משנים את ההגדרה של אמיתי כדבר שנתפס בחושים ולא כמציאות פיזית שלא תלויה בחושים, זה אומר שגם החלומות שלכם וגם הזיות הם אמיתיים, אולי ההזיות של סכיזופרן על שדים מסוימים, לא באמת משודרים אליו למודעות מיצורים בעלי מודעות(למרות שאולי כן, אין הוכחה שלא), אך אין ויכוח שהאולגרמה של ההזיה שנתפסת בחושים היא אמתית, ההבדל היחיד, שרק הוא תופס אותה(גם זה לא בטוח), ולכן נקראת הזיה, בעוד מה שכולנו יכולים לראות ולהרגיש, זה אנחנו מחשיבים כ"מציאות אובייקטיבית" כלומר לא הזיה.

 

זמן ומרחב אף הם לא יוצאים מהכלל, גם הם אובייקטיבים תפיסתיים, וגם הם לא יכולים להיות קיימים מחוץ למודעות, לכן לשאלה מה קדם לאלוהים, או מה ברא את אלוהים, מאבד מיד את כל התוקף שלה, לא קדם שום דבר לאלוהים, כיוון שזמן זה אובייקט תפיסתי כמו כל אובייקט פיזיקלי אחר(סובייקט פיזיקלי ליתר דיוק), ואלוהים הוא לא פיזיקלי אלא ישות חשה, בעלת מודעות, הזמן נוצר רק על ידי המודעות עצמה, כיוון שכמו כל אובייקט פיזי אחר, היא סובייקטיבית ותלויה ביצור שחש אותה, לאחד 5 דקות יכולים להראות כמו נצח, ולאחר נצח יכול להראות כמו כמה שניות, לכן אין לפני אלוהים, אלוהים הוא נצחי, ולא יכול להיות שום דבר לפני אלוהים.

אם כן, למה היקום נוצר כמו שהוא ולא בצורה אחרת, התשובה.

אלוהים כישות חשה ומרגישה, רוצה למקסם את התועלת עבורה, ולכן ברא את העולם כפי שהוא כי כך הוא ממקסם את התועלת עבורו.

אך מה ההוכחה שיש אלוהים אחד, ולא מספר רב של אלילים?

לפני שהוכיח גם את זה, אני שוב רוצה להמליץ על ה ctmu  כיוון ששם מדובר בתאוריה שלמה, והוכחה מדעית, מתמטית, פורמלית, מקיפה ויסודית ביותר, אולם המאמר שלי בהחלט, וללא ספק, יכול להאיר עיניים להרבה נשמות, אך עדין יש תובנות רבות אחרות שחומר אקדמי מתקדם כמו הctmu זה כתובת עדיפה משלי למי שאינו חושש ממאמץ.

בכל זאת, אמשיך בהוכחה.

הבנו כבר שלא יכול להיות שום דבר מחוץ למציאות, שכן אם היה כזה דבר, אז המציאות היתה חייבת להיות מוגדרת מחדש ככזו שכוללת גם את הדבר שאנחנו קוראים לו "מחוץ למציאות", מה ששוב פעם היה מחייב שיש מציאות אחת ויחידה, אפשר להבחין על סמך זה, שאין שום 2 אובייקטיבים שהם 100% שונים, כל שוני בין כל שני אובייקטיבים, מחייב מכנה משותף, מחייב משהו זהה או שווה בין שניהם, כלומר תמיד יש חיתוך כלשהו בין שני אובייקטים, אחרת הם לא היו שייכים לאותה מציאות, אבל לא יכול להיות יותר ממציאות אחת, לכן כל 2 אובייקטים יש בינהים חיתוך, כלומר משהו משותף לשניהם, יתר על כן, כל חיתוך בין שנים או יותר אובייקטים, אף הם יוצרים אובייקט, האובייקט הזה כמובן שייך למציאות, ולכן, אף האובייקט "החדש", יש לו חיתוך שאינו קבוצה ריקה עם כל אחד מהאובייקטים אחרים, לכן יש פירוק לכל אובייקט ולכל תת אובייקט עד רמת היסוד, וזה מכתיב את ההפך, כלומר הפירוק מתאפשר בגלל שהאיחוד קיים, יש איחוד לכל האובייקטים, האובייקט הראשי, וזו הזהות הכוללת של המציאות, כלומר אלוהים, כל יצור חש אחר במציאות הוא תמונה של אלוהים, כלומר יורש את הקבוצה שלו מתוך הקבוצה האוניברסלית הכללית, שהיא הזהות הכוללת של המציאות, וזה אלוהים.

לכן יש רק אלוהים אחד ויחיד, שהוא הזהות הכוללת של המציאות, ואין עוד מלבדו.

כפי שכתוב בעשרת הדברות, אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה

כולנו תמונה/צלם של אלוהים, וכן גם בעלי חיים אחרים, חייזרים, וחרקים, בקטריות, פטריות,  וחיידקים, צמחים, וכו; אף הם צלם אלוהים.(ואולי גם לאטומים יש מודעות)

לכן מאחר וכולנו תמונה של אלוהים, לשנוא את אלוהים, או להתכחש לאלוהים ולהיות אתאיסט, זו העבירה הכי חמורה שאפשר לבצע, ואתה בעצם נגד עצמך ונגד הבורא.

וכן, גם בודהיזם, הינדואיזם, ואמונה באלילים רבים כמו שהסינים וההודים עושים, אף זה בדומה לאתאיזם סוג של כפירה באלוהים, וחטא חמור ביותר.

לא משנה שמדובר בגויים, גם לגויים אסור להכחיש את קיומו של האל ואסור לעבוד אלילים רבים, זה אחת מ 7 מצוות בני נח, כלומר גם לגויים אסור להיות אתאיסטים או בודהיסטים!

וזו המשמעות האמתית של להיות אור לגויים, לעקור ולבער את החושך של האתאיזם והפאגנים מהעולם! גם אם צריך להרוג את הכופרים בעבור זה!

ולכן יש מצווה להלחם בכופרים האלו עד חורמה!.

 

חזק וברוך!